ב-26 בפברואר 1981, מצרים אשררה את האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT). במכתב שהגישה מצרים למזכ"ל האו"ם ב-24 באפריל 1981, הסבירה שהאשרור הינו אמצעי להמחשת מחויבותה להקמת האזור המפורז ושתמיכת כל מדינות המזרח התיכון בהחלטת האו"ם בנוגע ל"הקמת אזור מפורז מנשק גרעיני במזרח התיכון" עודדה אותה לאשרר את האמנה. המכתב סימל שינוי שחל בעמדתה הקודמת של מצרים בנוגע לאשרור האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני, שבה היא התנתה את אשרורה בהצטרפות ישראל לאמנה. המכתב כלל בקשה למזכ"ל האו"ם לערוך מחקר שמטרתו לאתר אופנים (modalities) להקמת אזור מפורז מנשק גרעיני במזרח התיכון.
ההחלטה בנוגע ל"הקמת אזור מפורז מנשק גרעיני במזרח התיכון" מתקבלת ללא הצבעה בעצרת הכללית של האו"ם
מידע נוסף
בפעם הראשונה, ההחלטה בנוגע ל"הקמת אזור מפורז מנשק גרעיני במזרח התיכון" מאומצת בעצרת הכללית של האו"ם ללא הצבעה. טיוטת ההחלטה, שהוגשה על ידי מצרים, קראה לכל המדינות במזרח התיכון לאשרר את האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני, ולהכפיף את כל הפעילויות הגרעיניות שלהן לפיקוח סבא"א, ולהצהיר שהן לא ייצרו, יבצעו ניסויים, ירכשו או יציבו נשק גרעיני בטריטוריה שלהן עד להקמת אזור מפורז מנשק גרעיני במזרח התיכון. טיוטת החלטה נפרדת הוגשה על ידי ישראל וכללה קריאה לכל מדינות המזרח התיכון ולמדינות שאין ברשותן נשק גרעיני הסמוכות לאזור ושאינן חברות באזורים מפורזים מנשק גרעיני להשתתף בוועידה על מנת לנהל משא ומתן בנושא האזור המפורז. למרות הסתייגותה, ישראל החליטה בסופו של דבר למשוך את טיוטת ההחלטה שלה ולהצביע בעד טיוטת ההחלטה המצרית כ"גילוי רצון טוב ותמיכה ברעיון של הקמת אזור מפורז מנשק גרעיני במזרח התיכון" ובכך התאפשר קונצנזוס על ההחלטה.
Photo credit: UN Photo/Yutaka Nagata
Session of the 1984 UN General Assembly